הכנס השישי בנושא: הפרעות בתקשורת באוכלוסייה רב-לשונית ורב-תרבותית 12 בינואר, 2016 המכללה האקדמית הדסה תוכנית וחוברת תקצירים
תכנית הכינוס הרשמה, קפה ומושב פוסטרים הול הקשתות )קומת קרקע( דברי ברכה פרופ' ברטולד )טולו( פרידלנדר, נשיא המכללה ופרופ' לוריין אובלר,,CUNY מרצה אורחת ויועצת אקדמית בתכנית Prof. Liliana Tolchinsky, Department of Linguistics, University of Barcelona Some paradoxes about multilingual language knowledge כמה פרדוקסים על ידע שפתי רב לשוני גב' נעמי יפתחאל School of Psychology and Speech Pathology, Faculty of Health Science, Curtin University, Australia גישה חדשה לאבחון לקות שפתית ראשונית בקרב ילדים רב-לשוניים באוסטרליה: לקראת אבחון בשפה אחת גב' טובה אגאי וגב' רחלי סנהדראי, החוג להפרעות בתקשורת, תואר שני, המכללה האקדמית הדסה שיפור יכולות נרטיביות בקרב ילדים ונוער עם לקות קוגניטיבית: השפעה של דרכי תיווך ומורכבות הסיפור מושב פוסטרים וכיבוד )הול הקשתות, קומת קרקע( Dr. Lilian Cristine Hübner, Linguistics Department, Pontifical Catholic University of Rio Grande do Sul (PUCRS), Brazil Naming and verbal learning in Alzheimer s Disease, Mild Cognitive Impairment and healthy aging: the impact of educational level יכולות שיום ולמידת שפה במחלת האלצהיימר, לקות קוגניטיבית קלה והזדקנות טיפוסית: השפעת הרמה החינוכית ד"ר כרמית אלטמן, ד"ר אפרת הראל, גב' נטליה מאיר, ד"ר פרי אילוז-כהן, פרפ' יואל וולטרס, ופרופ' שרון ערמון-לוטם, בית הספר לחינוך והמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, אוניברסיטת בר-אילן מה עלה בגורלו של הגורלניק: על השימוש בנורמות דו-לשוניות עבור כלי אבחון חד-לשוניים 13:30-14:30 14:30-14:45 14:45-15:45 15:50-16:20 16:20-16:45 16:45-17:30 17:35-18:20 18:20-18:45
תקצירי הרצאות Some paradoxes about multilingual language knowledge Liliana Tolchinsky, Department of Linguistics, University of Barcelona Multilingualism can be approached as a feature of the environment, as a cognitive/linguistic ability of the individual, and as a particular way of performing interactive actions to manage communicative situations using different languages. From any of these perspectives, a number of paradoxes arise when observing Catalonia, a multilingual community in Spain. Multilingualism is viewed as both a valuable and a damaging feature of the environment; as an admirable but potentially risky personal quality; and multilingual development and linguistic achievement are evaluated against monolingual standards. In the context of these paradoxes, we discuss a corpus-based study that tracks vocabulary growth and other linguistic resources in 2161 Catalan-speaking children and adolescents (6 to 16 years) of different linguistic conditions. Participants were asked to produce isolated words in five semantic fields: clothing, food, natural phenomena, personality traits and leisure activities; and six different types of texts: a film explanation, a film recommendation, a joke telling and definitions of a noun, a verb and an adjective. We gauge the suitability of the tasks performed and of the measures considered to attest developmental changes, genre-specific features and the effect of linguistic condition on multilingual later language development. Keywords: Multilingual, later language development, vocabulary, linguistic resources
Naming and verbal learning in Alzheimer s Disease, Mild Cognitive Impairment and healthy aging: the impact of educational level Lilian Cristine Hübner Pontifical Catholic University of Rio Grande do Sul (PUCRS) - Brazil Linguistics Department Graduation Course in Letras A growing increase in the aging population has been observed in the past decades, with almost 900 million people aged 60 years and above living worldwide nowadays. This growth in the aging population is accompanied by concerns with quality of life and the postponement or eradication of diseases related to aging, including dementia. Language assessment seems to be a sensitive tool to help diagnosing cognitive decline in Mild Cognitive Impairment (MCI) and Alzheimer s Disease (AD). Moreover, it has already shown its potential application to distinguish educational groups in healthy aging. The aim of this presentation is to compare groups performance in language tasks including naming and verbal learning in healthy aging in three educational levels (very low, low and high) as well as in AD, MCI and healthy groups at low and very low educational level. We will discuss the influence of education in tasks assessing language processing in healthy aging as well in the two clinical populations, with a special focus on the impact of illiteracy and low education. We conclude that low levels of education may impose special challenges to differentiate clinical populations, such as MCI patients, from low educational level healthy elderly in linguistic tasks, as well as in the MMSE. Keywords: semantic memory; episodic memory; naming; verbal learning; aging; Alzheimer s Disease; Mild Cognitive Impairment; education.
גישה חדשה לאבחון לקות שפתית ראשונית בקרב ילדים רב-לשוניים לקראת אבחון בשפה אחת באוסטרליה: נעמי יפתאחל Curtin University, Australia הגידול במספר בתי האב הרב-לשוניים באוסטרליה בעשור האחרון מבליט ביתר שאת את המחסור בקלינאיות תקשורת רב- לשוניות. פער זה, בנוסף למחסור בכלי אבחון מותאמים, מקשה במיוחד על אבחון לקויות שפה בקרב ילדים רב-לשוניים וגורם לעיתים לאבחון שגוי. על כן, קיים צורך בשיטת אבחון יעילה ונגישה לקלינאי תקשורת חד-לשוניים לזיהוי לקויות שפה אצל ילדים רב-לשוניים. דהיינו, אבחון בשפה הדומיננטית באוסטרליה-אנגלית. המחקר שאציג בחן גישת אבחון ייחודית לזיהוי מאפיינים בולטים של לקות שפה ראשונית ( PLI- )Primary Language Impairment חשוף אליהן תוך צמצום גורמים מפלים. המאפשר בחינה של היכולות השפתיות בכל השפות שהילד האבחון כולל שלושה כלים: שאלון הורים ( ALDeQ- )Alberta Language Development Questionnaire ושתי מטלות עיבוד שפתי באנגלית )חיקוי מילות תפל וחיקוי משפטים(. נערכה השוואה של 42 ילדיםרב-לשוניים בעלי התפתחות תקינה עם 19 ילדים רב-לשוניים בעלי לקות שפתית ) PLI (.הקבוצות הותאמו על פי גיל )10;5=M(, מצב חברתי-כלכלי M=1,023 SEIFA ( Areas] )[Social-Economic Index For ומשך חשיפה לאנגלית M=33.4( חודשים(. תוצאותיהם של הילדים הרב-לשוניים בעלי לקות שפתית לילדים הרב-לשוניים בעלי התפתחות תקינה היו נמוכות בכל חלקי האבחון. השאלון באופן מובהק בהשוואה הניב את האבחנה הטובה ביותר AUC=0.991( )ROC analysis, והאבחון, על שלושת חלקיו, סיווג את הילדים נכונה ברמת מובהקות טובה מאוד )87.553-75.780= χ2(. במהלך ההרצאה אדון בהשלכות האפשריות של תוצאות המחקר על הזירה הקלינית באוסטרליה. בנוסף, אתייחס לקווי דמיון ושוני באתגרים בהן נתקלות קלנאיות תקשורת באבחון ילדים רב-לשוניים באוסטרליה ובישראל, ולחשיבה על פתרונות אפשריים.
שיפור מיומנויות נרטיביות אצל ילדים בעלי מוגבלות קוגניטיבית: השפעת סוג התיווך ומורכבות הסיפור טובה אגאי, רחלי סנהדראי וג'ודי קופרסמיט, המכללה האקדמית הדסה היכולת הנרטיבית נבנית על מיומנויות שפתיות, קוגניטיביות וחברתיות ולכן ניתן לצפות שילדים בעלי לקות קוגניטיבית יתקשו בהבנה ובהפקה של סיפורים. המחקר הנוכחי בודק את התרומה של תיווך נרטיבי משני סוגים לשיפור היכולות הנרטיביות של ילדים עם לקות קוגניטיבית מבחינת השימוש בשפה, התוכן והארגון של הסיפור. במחקר השתתפו 20 ילדים המאובחנים כבעלי פיגור שכלי קל עד בינוני )מנת משכל 55-69(, עם גיל כרונולוגי בין 10 ל- 15 וגיל קוגניטיבי משוער כמעל גיל 4, אשר חולקו לשלוש קבוצות מאוזנות )שפתית-קוגנטיבית( על פי מבחנים מקדימים קבוצת בקרה ושתי קבוצות אשר קיבלו תיווך מסוג פיגומים ומסוג מודלינג ;2002 Justice, (Kaderavek &.Veneziano et al., 2009) כל הילדים התבקשו לספר שני סיפורי רצף בדרגות מורכבות שונות מן ההיבט של תיאוריית המיינד, בשלושה זמנים לפני התיווך, מייד אחרי התיווך ולאחר שבועיים. הסיפורים הושוו על פי מדדים של תוכן, קשרי סיבתיות, תוכן אוולואטיבי וצורות לשוניות המשמשות לביטוי קשרי הסיבתיות והתוכן האוולואטיבי. התוצאות הראו שיפור ניכר בכל המדדים הנרטיביים לאחר התיווך משני הסוגים, בהשוואה לקבוצת הבקרה. שתי שיטות התיווך נמצאו יעילות, אך נצפה יתרון לשיטת הפיגומים בחלק מן המדדים. בנוסף, נמצא שתועלת התיווך נשמרת לאורך זמן. על כן, התיווך הנרטיבי מספק הקשר ייחודי והזדמנות לתרגל מיומנויות של הפקת והבנת שפה בכלל וקשרים סיבתיים בין פעולות ואירועים בפרט. למחקר הנוכחי ערך מחקרי-קליני ויישומי שכן הנסיון המחקרי בתחום כישורי השפה והתקשורת של ילדים ונוער עם לקות קוגניטיבית זניח ביחס לאוכלוסיות אחרות עם לקות התפתחותית ולכן קיים צורך מיידי לקדם ולפתח את הכשירות הנרטיבית כבסיס לקידום כשירות תקשורתית כללית, ולפיתוח כלים קליניים וטיפוליים אשר יתרמו ליכולות של אוכלוסייה זו לתקשר עם הסביבה ולהשתלב בחברה.
מקורות Kaderavek J., & Justice L.M. (2002) Shared storybook reading as an intervention context: Practices and potential. American Journal of Speech - Language Pathology, 11(4), 395-406. Veneziano, E, Albert, L. & Martin, S. (2009). Learning to tell a story of false belief: A study of French-speaking children. In Crosslinguistic approaches to the psychology of language: Research in the tradition of Dan I. Slobin, eds. J. Guo, E. Lieven, N. Budwig, S. Ervin- Tripp, K.Nakamura and Ş. Özҫalişkan, (277-292). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.
On using bilingual norms with L2 monolingual screening tools מה עלה בגורלו של הגורלניק: על השימוש בנורמות דו-לשוניות עבור כלי אבחון חד-לשוניים. כרמית אלטמן, אפרת הראל, נטליה מאיר, פרי אילוז-כהן, יואל וולטרס ושרון ערמון לוטם בית הספר לחינוך והמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, אוניברסיטת בר-אילן רקע: אחוז הילדים הדו-לשוניים בגיל הרך במערכת החינוך הממלכתית בישראל עומד על 20% )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, 2006(. כיום, ילדים דו-לשוניים עוברים הערכה באמצעות כלים שפותחו עבור ילדים חד-לשוניים עם נורמות של חד-לשוניים. כתוצאה מכך, יכול להתרחש אבחון שגוי בקרב האוכלוסייה הדו-לשונית Dollaghan, CA. &,Bedore & Peña, 2008(.)Horner EA., 2011 מטרות: מטרת המחקר לפתח נורמות דו-לשוניות על מנת שבסופו של דבר ניתן יהיה להעריך את המיומנות של ילדים אלה בעברית )השפה השניה( בצורה מדויקת יותר. שיטות ותהליכים: המחקר הנוכחי מנתח את תוצאות מבחן הסינון גורלניק )1995( בקרב כ 300 ילדים דו-לשוניים דוברי רוסית-עברית ואנגלית-עברית 66-72 בני חודשים. נתונים בדבר רקע השפה של הילדים, גודל המשפחה, המיקום של הילד במשפחה, מין, גיל, בקיאות בשפתם הראשונה (L1), גיל תחילת השימוש בעברית, משך החשיפה והשכלה אימהית )כמדד ל- (SES נאספו באמצעות ראיונות עם הורים ומתואמים עם ציוני הגורלניק בכל ששת תתי המבחנים )אוצר מילים, היגוי, הבנה, חיקוי, יכולת הבעה ונרטיב(. תוצאות: מאחר ולא נמצא הבדל התלוי בשפה הראשונה, אנו מציגים את ממוצעי הגורלניק וסטיית התקן עבור כלל הילדים הדו-לשוניים, בחלוקה לפי תתי מבחנים, תוך התייחסות למשך חשיפה לעברית. הממצאים מצביעים על משכי חשיפה של 24 חודש, ו- 36 חודש כמשכי חשיפה קריטיים עבור תתי מבחנים שונים ועבור המבחן כולו ומזהים את נקודת החיתוך המיטבית המבחינה בין ילדים עם התפתחות תקינה לילדים עם קושי שפתי בשתי השפות. מסקנות והשלכות קליניות:, הממצאים מאפשרים הערכה משופרת של היכולות בשפה השניה כצעד לקראת קביעת נורמות דו-לשוניות לגורלניק לדוברי אנגלית-עברית ורוסית-עברית.
במסגרת הדיון, נציע המלצות מבוססות מחקר לשימוש בגורלניק בקרב אוכלוסיות דו- ונצביע על המגבלות של הנורמות הדו-לשוניות ודרכים להתגבר עליהן. לשוניות Bedore, L. & Peña, E. (2008). Assessment of bilingual children for identification of language impairment: current findings and implications for practice. The International Journal of Bilingual Education and Bilingualism, 11 (1), 1-29. Dollaghan, CA. & Horner EA. (2011). Bilingual language assessment: a meta-analysis of diagnostic accuracy. Journal of Speech and Hearing Research, 54 (4), 1077-1088. גורלניק, א. )1995(. מבחן גורלניק לסינון שפה. מתן: אבן יהודה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, http://www.cbs.gov.il/reader
תקצירי פוסטרים פיתוח מבחן היגוי לילדים דוברי רוסית בישראל נונה שפירא ואביבית בן דוד המכללה האקדמית הדסה מבוא על מנת לאבחן יכולות פונולוגיות אצל ילד דו לשוני חשוב לבדוק את היכולת השפתית שלו בשתי השפות אותן הוא דובר. בצורה זו, ניתן לערוך אבחנה מבדלת בין לקות שפה לחשיפה שאינה מספקת 1998) Goldstein, (Yavaş & כ. - 20% מהאוכלוסיה החיה בישראל כיום הינה דוברת רוסית )סטבנס וגולדצויג, 2009(. דוברי הרוסית החיים בארץ מקפידים מאוד לשמר את שפתם ולכן ילדים ישראלים רבים הם למעשה דוברי רוסית כשפת אם ועברית כשפה שנייה. לצורך אבחון ההיגוי והפונולוגיה יש צורך במבחן הבודק את הפקת כל הגאי השפה במיקומים שונים במילה וכן את הפקת היחידות הפרוזודיות )המילה הפרוזודית וההברה(. מבחן ההיגוי המתוקנן ברוסית שפותח ותוקנן בעשור הקודם עבור ילדים החיים ברוסיה, אינו מתאים תרבותית לילדים דוברי רוסית בישראל. מטרת המחקר פיתוח מבחן היגוי המותאם לילדים דוברי רוסית בישראל ובדיקת תוקף המבחן. העבודה הנוכחית התמקדה בפיתוח המבחן ובעריכת מחקר פיילוט לגבי תוקף המבחן כמבחין בין ילדים בני 3 ש' לילדים בני 6;3 את ש'. שיטה מבדק היגוי שפותח לצורך מחקר זה מכיל 55 מילים המוצגות בתמונות. המילים מכילות כל העיצורים הקיימים ברוסית הקיימות ברוסית הנפוצים ברוסית. )מופיעות במיקומי )מופיעות במיקומים שונים במילים(, onset ו- coda בהברות(, כל התנועות מגוון מבני הברה ומבני מילה פרוזודית משתתפים הנבדקים היו 20 ילדים דוברי רוסית בעלי התפתחות תקינה החשופים בבית ובגן רק לשפה הרוסית. מחציתם בגיל ממוצע של 3 ש' ומחציתם בגיל ממוצע של 6;3 ש'. הורי הילדים מילאו שאלון לגבי המאפיינים ההתפתחותיים והשימוש שלהם בשפה הרוסית. של הילדים ולגבי מידת החשיפה
תוצאות ומסקנות המחקר המחקר נמצא כמשקף את את הידוע על התפתחות הפונולוגיה וההיגוי של ילדים דוברי רוסית. היחידות הפונולוגיות שידוע כי נרכשות עד גיל 3 ש' הופקו באופן תקין ע"י שתי קבוצות הנבדקים. לגבי יחידות הנרכשות בגיל מאוחר יותר- נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות באחוזי ההפקות התקינות שלהן, דבר המצביע על יכולת המבחן לשקף את ההבדלים הקיימים בין שתי קבוצות הגיל הנבדקות. מקורות: סטבנס, ע', וגולדצויג, ג'. )2009(.קליטת העלייה: היבטי חברה ותרבות 'מעוניינים או צריכים?': עברית כשפה שנייה בעיני עולים מאתיופיה ומברית המועצות.הד האולפן החדש,. -37 49 95, Yavaş, M., & Goldstein, B. (1998). Phonological assessment and treatment of bilingual speakers. American Journal of Speech-Language Pathology, 7, 49 60.
אבחון PLS-4 לילדים דו-לשוניים בגילאי 5;0-3;3 שנים שילה פסקרו, שמרית טוביאנה, אביבית בן דוד המכללה האקדמית הדסה מבוא ילדים דו-לשוניים מציגים התפתחות לשונית שונה מילדים חד-לשוניים הן מבחינה איכותית והן מבחינת קצב הרכישה. לדוגמא, נמצא כי מבנים מורפו- תחביריים נרכשים מאוחר יותר בקרב ילדים דו-לשוניים )2004 Crago,.)Genesee, Paradis & בנוסף, נמצאו קווי דמיון בין ילדים חד- לשוניים עם )Specific Language Impairment) SLI לבין ילדים דו-לשוניים בעלי התפתחות תקינה )2012.)Armon-Lotem, בשל מאפיינים אלו ובשל מחסור בנורמות לילדים דו-לשוניים, קיים אתגר גדול ביצירת נורמות לילדים דו-לשוניים דוברי שפות שונות ואבחנה מבדלת בין ילדים דו-לשוניים בעלי התפתחות תקינה לבין דו-לשוניים עם (Hoff & Core, )2013 SLI. מטרות המחקר לערוך השוואה בין ציוני מבחן שפה PLS-4 )המותאם לעברית( של ילדים דו- לשוניים סימולטניים צעירים לבין הנורמות של בני-גילם החד-לשוניים, דוברי העברית. בנוסף, מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין מאפיינים כמותיים של דו-לשוניות )אחוז חשיפה, משך חשיפה( לבין ציוני המבחן של ילדים דו-לשוניים צעירים. כמו כן, נערך איפיון ההתפתחות הטיפוסית של ילדים דו-לשוניים במטלות אבחון ה- PLS-4 באופן איכותני. שיטה הנבדקים היו 20 ילדים דו-לשוניים סימולטאנים, ללא בעיות בריאות ידועות, בעלי התפתחות שפה תקינה בגילאי 5;0-3;3 שנים. לנבדקים הועבר אבחון ה- Preschool Language PLS-4 )Scale, Fourth Edition; המותאם לעברית. בנוסף מולא שאלון הורים, אשר כלל שאלות על מצב השמיעה, התפתחות השפה והדיבור ומאפייני הדו לשוניות של הילד. כמו כן, כלל השאלון שאלות לגבי משך החשיפה ואחוז החשיפה לכל שפה. תוצאות נמצא כי ציוני קבוצת המחקר הינם בטווח הנורמה של ילדים חד-לשוניים בני גילם. כמו כן, נמצא כי הגיל ההבנתי של הנבדקים גבוה מהגיל הכרונולוגי בכחודשיים, אך הגיל ההבעתי נמוך בכשלושה חודשים מהגיל הכרונולוגי בעוד הגיל השפתי נמוך בכחודשיים. בנוסף נמצא מתאם בינוני מובהק בין אחוז החשיפה לעברית לבין ציוני ההבנה וההפקה. מסקנות ילדים דו-לשוניים צעירים מקבלים ציונים בטווח הנורמה של חד-לשוניים באבחון PLS-4 הן בסולם ההבנה והן בסולם ההבעה. ציוני ההבנה טובים מציוני ההבעה. אחוז החשיפה
לעברית השפיע על ציוני האבחון בתחום ההבנה וההפקה. לעומת זאת, משך החודשים בהם חשוף הילד לעברית( לא נמצא כגורם משפיע בגילאים אלו. החשיפה )מספר Armon-Lotem, S. (2012). Between L2 and SLI: inflections and prepositions in the Hebrew of bilingual children with TLD and monolingual children with SLI. Journal of Child Language, 40, 1-31. Genesee, F., Paradis, J., & Crago, M. (2004). Dual Language Development and Disorders. Baltimore: Brookes. Hoff, E., Core, C., Place, S., Rumiche, R., Señor, M., & Parra, M. (2012). Dual language exposure and early bilingual development. Journal of child language, 39(01), 1-27. Zimmerman, I. L., Steiner, V. G., Pond, R. E., & Bron, D. E. (1979). Preschool language scale. Columbus, OH: Charles E. Merrill.
השוואה בין ילדים עם התפתחות שפה טיפוסית לבין ילדים עם עירית רובינרויט, תהילה בינה, אביבית בן דוד המכללה האקדמית הדסה SLI במגזר החרדי מבוא בשנת 2013, נערכה התאמה תרבותית ולשונית של אבחון הכצנברגר לחברה החרדית ע"י בריסקמן ומורנו. מחקר זה הינו מחקר המשך, אשר מטרתו לבחון את תקפות האבחון והתאמתו לחברה החרדית ע"י השוואת ילדים עם התפתחות טיפוסית וילדים לקויי שפה בגילאים שונים והשוואת התוצאות לנורמות בציבור הכללי ולתוצאות שהתקבלו ע"י בריסקמן ומורנו. מטרת המחקר בדיקת התוקף של אבחון כצנברגר המותאם לציבור החרדי באמצעות השוואת אוכלוסייה בעלת התפתחות טיפוסית לעומת אוכלוסיה בעלת לקוי שפה בעזרת הפרמטרים הבאים-השוואת הציונים הכלליים וציוני תת- המבחנים בין הקבוצות, בדיקת אחוז הילדים לקויי השפה הנמצאים 1.25 סטיות תקן מתחת לממוצע הילדים בעלי ההתפתחות התקינה והשוואת הממוצעים וסטיות התקן של הילדים בעלי ההתפתחות התקינה בחברה החרדית לאלו של החברה הכללית )כצנברגר, 2009( שיטה נבדקו 40 ילדים המשתייכים לחברה החרדית בגילאי גן שונים. מחצית הנבדקים בכל קבוצת גיל בעלי התפתחות טיפוסית ומחציתם בעלי לקות שפה (Specific Language ( SLI.Impairment נבדקים עם התפתחות טיפוסית )TD( נבחרו ע"פ שאלון סינון להורים ולגננות. הנבדקים עם SLI נבחרו ע"פ אבחון של קלינאי תקשורת והם ילדים הנמצאים בגני שפה ומטופלים ע"י קלינאי תקשורת. כל הנבדקים הינם דוברי עברית חד-לשוניים ולא ידוע על קשיים בתחומי ההתפתחות, השמיעה או המוטוריקה. תוצאות בעקבות ההתאמה התרבותית הושגו תוצאות בתחום הנורמות של הציבור הכללי. נצפו יכולות טובות יותר של ילדים בעלי התפתחות טיפוסית בהשוואה לילדים עם.SLI קיים שיפור עם הגיל עד לגיל המקסימלי עבורו נועד האבחון. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הידוע לנו על התפתחות שפה בקרב ילדים בעלי התפתחות טיפוסית בהשוואה לילדים לקויי שפה ( Leonard, 2014(. עם זאת, רק 60% מן הילדים עם SLI קיבלו ציון הנמוך ביותר מ- 1.25 ס.ת. מממוצע בני גילם בעלי התפתחות טיפוסית. חשוב לבדוק נבדקים רבים יותר כדי לקבוע האם התאמת המבחן אינה מבחינה מספיק בין שתי הקבוצות או שקיימים ילדים המאובחנים כילדי SLI בחברה החרדית אשר לא אובחנו כראוי.
כצנברגר, א' )2009(. אבחון כצנברגר- ערכה להערכת שפה של ילדים בגיל הגן. Leonard, L. B. (2014). Children with specific language impairment. MIT press.
Retelling stories in two languages: A macrostructure analysis Fichman Sveta, Voloskovich Anna, Altman Carmit, Armon-Lotem Sharon, and Walters Joel Bar Ilan University While there is a general consensus regarding poor performance of children with SLI on microstructure measures, results on macrostructure are not straightforward. The present research analyzes narrative abilities of Russian-Hebrew bilingual preschool children with and without language impairment, with a particular focus on macrostructure. Narratives were collected in both languages from 22 typically developing bilinguals (TLD) and 12 children with Specific Language Impairment (SLI) using a story retelling procedure. Two stories, constructed to be similar in length, microstructure (e.g. verb-based clauses, mental state terms) and macrostructure properties, were retold by participants, one in each language on separate days. Each story contained three episodes, and each episode introduced a different protagonist with explicitly stated goals, attempts and outcomes. The present poster focuses on between-group and cross-linguistic differences for a range of macrostructure features. For story organization, the frequency of Goals, Attempts and Outcomes (GAO) was counted for each episode. For causal relations between core macrostructure elements, motivational, psychological, enabling and physical relations were investigated, following Kupersmitt, Yifat, & Blum Kulka (2014); Kupersmitt (2015) and Trabasso & Nickels (1992). Finally, narrative cohesion was assessed via analysis of verbs that encode intentional action via motion of the main protagonists (Kupersmitt et al., 2014). Based on previous findings, we expect no group or cross language differences for the frequency of GAO. However, causal relations and cohesion are predicted to differ for children with and without SLI as well as between L1 and L2, depending on the level of proficiency.
References Gagarina, N., Klassert A. & Topaj N. (2010). Russian language proficiency test for multilingual children. ZAS Papers in Linguistics 54 - special issue. Berlin: ZAS. Goralnik, E. (1995). Goralnik Diagnostic Test. Matan, Even Yehuda, Israel (in Hebrew). Kupersmitt J. R., Yifat R., & Blum Kulka S. (2014). The development of coherence and cohesion in monolingual and sequential bilingual children s narratives. Narrative Inquiry, 24 (1), 40-76. Kupersmitt, J. R. (2015). When causation meets motion: motion events at the interface between coherence and cohesion in narrative development. In J. Perera, M. Aparici, E. Rosado, & N. Salas (eds.), Written and spoken language development across the lifespan, (pp. 227-249). Springer International Publishing. Trabasso, T. & Nickels, M. (1992). The development of goal plans of action in the narration of a picture story. Discourse Processes, 15(3), 249 275.
השפעות הדדיות בין שפה ראשונה ושניה בקרב ילדים דו-לשוניים: המשקל של גיל החשיפה ומיומנות השפה גב' נטליה מאיר ופרופ' שרון ערמון-לוטם אוניברסיטת בר-אילן השפעה בין לשונית Transfer) (Cross-Linguistic מוגדרת "כסטייה מנורמות של כל שפה )ראשונה ושנייה( בקרב דו-לשוניים אשר מתרחשות כתוצאה מההיכרות והחשיפה ליותר משפה אחת". 1 המחקר הנוכחי בודק אלו קטגוריות דקדוקיות חשופות להשפעה של L1 על L2 L2, על L1 או השפעות הדדיות, ואלו מודלים נוכחיים מסבירים בצורה הטובה ביותר השפעות בין L1 ו L2 אצל ילדים דו-לשוניים. המחקר מתמקד בקטגוריות מורפו-תחביריות כאשר הפרמטרים מוגדרים באופן שונה בשפה ראשונה ושנייה )לדוגמא: יחסה, אספקט וה' הידיעה( ובאופן דומה )לדוגמא: נטיות פועל(. 120 ילדים דוברי רוסית/ L1 ועברית/,20 L2 ילדים חד-לשוניים דוברי רוסית, 20 ילדים חד-לשוניים דוברי עברית, השתתפו במחקר. ילדים דו-לשוניים חולקו ל- 3 קבוצות לפי גיל חשיפה לL2 )א. לפני 24 חודש ב. 24-48 חודש ג. מעל 48 חודש(. כל הילדים עברו אבחונים של מיומנות שפה 2 ברוסית ועברית, מורפו-תחביר נבדק ע"י חזרה על משפטים: המטלה מבוססת על SRep-LITMUS וכוללת 56 משפטים בכל שפה. ב- רוסית/ L1, כל 3 הקבוצות של ילדים דו-לשוניים ביצעו יותר שגיאות של יחסה ואספקט בהשוואה לילדים חד-לשוניים דוברי רוסית. ב-עברית/ L2 כל שלושת הקבוצות של ילדים דו- לשוניים השמיטו את ה' הידיעה באופן מובהק יותר מילדים חד-לשוניים דוברי עברית, עם זאת, ילדים דו-לשוניים הראו ביצועים דומים לילדים חד- לשוניים בL1 ו L2 בכל הקשור לנטיות הפועל. המחקר שלנו מביא עדויות לכך שיש השפעות הדדיות - מ- L1 ל- L2 ולהיפך - על קטגוריות מורפו- תחביריות המוגדרות באופן שונה בשתי השפות. הממצאים מצביעים על טיב הקשר בין השפעות הדדיות וגיל החשיפה ומיומנויות שפה. התוצאות נדונו לאור המודלים הנוכחיים של השפעות הדדיות הקושרים השפעות הדדיות ל: א.סטטוס של קטגוריות תחביריות; ב. הגדרות של פרמטרים.
[1] Weinreich, U. (1953). Languages in Contact. Reprint, Mouton, The Hague, 1963. [2] Marinis, T., & Armon-Lotem, S. (2015). Sentence Repetition. In S. Armon-Lotem, J. de Jong, & N. Meir (Eds.), Assessing Multilingual Children: Disentangling bilingualism from language impairment (pp. 94-124). Bristol: Multilingual Matters.
השפעת ייצוג אורתוגרפי על מודעות פונולוגית: השוואה בין דו-לשוניים מיומנים בעברית ובאנגלית 2 1 ותמר דגני איילת אלפר 1 אוניברסיטת תל-אביב 2 אוניברסיטת חיפה Contact: ayeletalper@gmail.com מודעות פונולוגית מוקדמת קשורה לרכישת קריאה ולעיבוד אורתוגרפי. בהמשך למחקרם של (1995) Bentin,Ben- Dror, Frost and מחקר זה מתמקד בהשפעה האפשרית ההפוכה, זו של המערכת האורתוגרפית על תהליך העיבוד הפונולוגי. לשם כך התמקדנו במטלה נפוצה למדידת מודעות פונולוגית של השמטת פונמה תחילית, בה מתבקש הנבדק להשמיט את הצליל הראשון של המילה שהוא שומע. בכדי לבחון השפעות אורתוגרפיות, הושוו ביצועיהם של דו-לשוניים מבוגרים המיומנים באנגלית ובעברית. בניגוד לאנגלית, בעברית מרבית התנועות אינן מיוצגות בכתב, ולכן כל אות מקבילה למקטע הברתי )CV( ולא לפונמה. שיערנו לכן, כי ביצוע במטלת השמטת הפונמה ישקף את הממשות האורתוגרפית של שפת האם ואת הרגישות להשפעה של שפה שנייה בעלת מבנה אורתוגרפי שונה. עשרים נבדקים שמעו מילים חד-הברתיות,(CVC( כאשר מחציתן חופפות פונולוגית בין השפות friends) (False כדוגמת "קר"\ car ע. "י השוואה בין דוברי עברית-אנגלית )שפת אם עברית( לדוברי אנגלית-עברית )שפת אם אנגלית( נבדקה השפעת החשיפה ארוכת-הטווח של הדוברים לשפות השונות. בנוסף, נחשפו הנבדקים לשתי רשימות מילים, אחת בעברית ואחת באנגלית, ועל-ידי תפעול סדר הצגת רשימות מילים אלה נבחנה השפעתה של חשיפה שפתית קצרת-טווח. התוצאות מראות ביצוע טוב יותר באנגלית מאשר בעברית לכלל הנבדקים, ללא הבדל בין הקבוצות. נמצאה תמיכה להשפעת חשיפה שפתית קצרה בכך שכל הנבדקים ביצעו את המטלה טוב יותר כאשר התחילו אותה באנגלית וכן הגיבו באופן מדויק פחות )באופן שולי( למילים באנגלית כאשר אלו הושמעו אחרי המילים בעברית. בנוסף, התגובה ל- False friends בעברית הייתה מדויקת יותר )באופן שולי( לאחר המילים באנגלית. הממצאים מחזקים את ההבנה כי מטלת השמטת הצליל מטבעה אינה "מיטיבה" עם השפה העברית, וכי הפרשנות הקוגניטיבית למונח "צליל" תלויה במבנה האורתוגרפי של השפה ובחשיפה קצרה לשפות שונות.
Ben-Dror, I., Frost, R., & Bentin, S. (1995). Orthographic representation and phonemic segmentation in skilled readers: A cross-language comparison. Psychological Science, 6, 176 181.
השפעה בין-שפתית בהתאמת מין דקדוקי אצל ילדים דו-לשוניים 2 מעיין תם 1 חמוטל קריינר 1 תמר דגני 1 המרכז האקדמי רופין 2 אוניברסיטת חיפה אחת השאלות המרכזיות בתחום הדו-לשוניות היא כיצד התפתחות השפה אצל ילדים דו-לשוניים מושפעת מהכורח לתפקד בשתי שפות? במחקר הנוכחי בחנו את ההשפעות של דו-לשוניות על התפתחות היכולת המורפו-סינטקטית הנחוצה לתהליך של התאמת מין דקדוקי בהפקת שפה. המחקר התמקד בילדים בכתה א' ו-ב', הנמצאים עדיין בתהליך של רכישת שפה ומתמודדים עם האתגר הכרוך בהבחנה בין השפות. במחקר בחנו את ההשערה שילדים דו-לשוניים יהיו רגישים יותר להשפעה בין-שפתית ולכן התהליך של התאמת מין דקדוקי בשפה אחת יושפע מהמין הדקדוקי בשפה השנייה. על מנת לבדוק זאת נדגמו 43 ילדים בכתה א' ו- 43 ילדים בכיתה ב', מחציתם דו-לשוניים )רוסית-עברית( ומחציתם חד-לשוניים )עברית(. למשתתפים הוצגו בכל פעם שני כרטיסים אחד המציג אובייקט והשני מציג צבע, והם נתבקשו ליצור צירוף של שם-העצם המתאר את האובייקט והתואר של הצבע בצורת הרבים המתאימה )למשל, כדורים כחולים(. מחצית מהאובייקטים נבחרו כך שהמין הדקדוקי שלהם ברוסית ובעברית חופף, ואילו במחצית השנייה המין הדקדוקי בעברית הפוך מזה שברוסית. התוצאות הראו שבקרב הילדים החד-לשוניים לא היה הבדל בשיעור השגיאות בין מלים בעלות מין חופף או לא חופף בשתי השפות. ככלל שגו הדו-לשוניים יותר מחבריהם החד-לשוניים, אולם מגמה זו בלטה יותר באובייקטים שהמין הדקדוקי שלהם ברוסית ובעברית שונה. בכתה ב' שיעור השגיאות של הדו-לשוניים היה קרוב מאוד לזה של החד-לשוניים, והקושי שלהם בלט בעיקר בהתאמת המין והמספר של שם התואר )כחולים( מאשר בהטיית שם-העצם )כדורים(. ממצאים אלה יידונו בהקשר של מודלים תיאורטיים שונים תוך התייחסות לדינמיקה של הפרעה בין שפתית מצד אחד, וחשיפה פחותה לשפת המטרה מצד שני. מלות מפתח: דו-לשוניות, הפרעה בין שפתית, מין דקדוקי.
Quantitative and qualitative differences in the lexical knowledge of monolingual and bilingual children. Carmit Altman, Tamara Goldstein & Sharon Armon-Lotem Bar Ilan University tamara.goldstein@mail.huji.ac.il While bilingual children follow the same milestones of language acquisition as monolingual children do in learning the syntactic patterns of their second language [1], vocabulary size in the second language often lags behind with fewer vocabulary items compared to their monolingual peers [2]. The present study explores the comprehension and production of nouns and verbs in Hebrew by two groups of six year olds with typical language development (TLD): monolingual Hebrew speakers (N=26), and Russian-Hebrew bilinguals (N=46) for whom the language of testing, Hebrew, is the second language (L2). Analyses move beyond quantitative measures of the gap between monolinguals' and bilinguals' vocabulary comprehension and production to explore the qualitative differences in the lexical knowledge of these populations. We show not only gaps between comprehension and production and between nouns and verbs with a bilingual effect in both, but also a qualitative difference between monolinguals and bilinguals in their production errors: monolinguals' errors are indicative of knowledge of the language despite temporary access difficulties, while the bilinguals' errors reflect their limited knowledge of the L2. The nature of Hebrew as a Semitic language makes it possible to explore this qualitative difference not only at the semantic level where monolinguals might produce a synonym or a definition, while the bilingual opts for an association or some other semantically unrelated word but also at the morphological level where monolinguals err within the derivational category or produce alternative inflection and bilinguals err outside the derivational category or produce nonexistent inflections. We discuss the implications of these findings for lexical development of monolingual and bilingual children with SLI.
References [1] ) Fromkin, V., Rodman, R. & Hyams, N. M. (2007). An introduction to language. (8 Ed.). Thomson Wadsworth: Australia. [2] ) Bialystok, E., Luk, G., Peets, K. F. and Yang, S. (2010). Receptive vocabulary differences in monolingual and bilingual children. Bilingualism: Language and Cognition, 13, 525 531
השימוש באבחון הכצנברגר ובאבחון ה- Preschool CELF אצל ילדי גן דו-לשוניים עברית-אנגלית אריאל סמיט וג'ודי קופרסמיט, המכללה האקדמית הדסה ילדים דו-לשוניים אשר נחשפים ומשתמשים בשתי השפות באופן עקבי מצליחים לפתח שתי מערכות לשוניות עצמאיות באופן זהה לחד-לשוניים (2009 Houwer,.(De אומנם, ניתן לתאר ילדים אלו כבעלי "פרופיל דו-לשוני ייחודי", שכן הידע של השפות תלוי במספר גורמים רבים כגון זמן ואחוז החשיפה לשפות, טיפולוגיה לשונית, והקשר החשיפה. בעקבות פרופיל מורכב זה קיים קושי להעריך את ההתפתחות השפתית של אותם הילדים בכל אחת מן השפות, בתחומי השפה השונים, לאוכלוסיית הילדים הדו-לשוניים. במצב זה בין היתר בגלל העדר אבחוני שפה המותאמים חשוב להבין ולפרש את תוצאות האבחונים בקרב קבוצות של ילדים דו-לשוניים על מנת למנוע אבחנה לקויה (2010.(Paradis, המחקר הנוכחי בדק עברית ואנגלית, אשר נחשפו לכל 18 ילדים דו-לשוניים בעלי התפתחות שפה תקינה, בני 5:00-5:11, דוברי אחת מן השפות במשך לפחות שנתיים, באמצעות אבחון הכצנברגר )כצנברגר, )2009 ואבחון ה- Preschool.)Wiig, Secord, & Semel, 2006( CELF מטרות המחקר היו לקבוע את רמת התפקוד של הילדים בכל אחד מן האבחונים, להשוות את רמת התפקוד שלהם לזה של ילדים חד-לשוניים בגיל זהה בכל אחת מן השפות ולבחון את השפעת רמת הדומיננטיות, מידת החשיפה לשפות וגיל החשיפה לשפות על תפקודם של הילדים בכל אחד מתחומי השפה שנבדקו. תוצאות המחקר מחזקות את קיומו של "הפרופיל הדו-לשוני". הילדים הדו-לשוניים קיבלו ציונים נמוכים בתת-מבחן אוצר מילים בשני האבחונים, כמו גם בתת-מבחן דקדוק באבחון ובתת-מבחן מבנה המשפט באבחון בעברית באנגלית. לעומת זאת, הם קיבלו ציונים גבוהים יותר מעמיתיהם החד-לשוניים בתתי-מבחנים מודעות פונולוגית, סיפורים, מושגים, ביצוע הוראות ואוצר מילים רצפטיבי באבחון באנגלית. מניתוח הטעויות של אבחון כצנברגר בעברית ניתן לראות כי הילדים הדו-לשוניים מבצעים בעיקר החלפות, אשר ניתן לתארן כטעויות העברה וטעויות התפתחותיות 2012).(Armon-Lotem,
בבחינת המשתנים הבלתי תלויים נמצא קשר שלילי בין גיל החשיפה לציונים בתתי מבחנים אוצר מילים, דקדוק, קטגוריות סמנטיות, סיפורים וכן בציון הכללי של אבחון כצנברגר. כמו כן, מבחני הקורלציה הראו כי ככל שאחוזי החשיפה לעברית של ילדי המחקר היו גבוהים יותר, כך הציונים שלהם היו גבוהים יותר בתתי מבחנים אוצר מילים ודקדוק באבחון כצנברגר. באבחון ה- )CELF Preschool מבחני הקורלציה מצאו שככל שאחוזי החשיפה לאנגלית גבוהים יותר כך הציונים היו גבוהים יותר באוצר מילים הפקתי ובמבנה המשפט. בנוסף, נמצאה השפעה של הדומיננטיות השפתית על התוצאות שהתקבלו, כאשר ילדים עם עברית דומיננטית קיבלו ציונים גבוהים יותר באבחון הכצנברגר )כצנברגר, 2009(, וילדים עם אנגלית דומיננטית קיבלו ציונים גבוהים יותר באבחון ה- Preschool.)Wiig, Secord, & Semel, 2006( CELF מחקר זה מהווה מחקר ראשוני בניסיון לפרש את תוצאותיהם של ילדים דו-לשוניים באבחונים המיועדים לילדים חד-לשוניים. תוצאותיו מדגישות, בין היתר, את הצורך בהכרת "הפרופיל הדו- לשוני" ולאור הכרות זו, ביצוע אבחון מתאים ומקיף בקליניקה. כצנברגר, א' )2009(. אבחון כצנברגר- ערכה להערכת שפה של ילדים בגיל הגן. Armon-Lotem, S. (2012). Between L2 and SLI: inflections and prepositions in the Hebrew of bilingual children with TLD and monolingual children with SLI. Journal of Child Language, 40, 1-31. De Houwer, A. (2009). Bilingual first language acquisition. Bristol: Multilingual Matters. Paradis, J. (2010b). The interface between bilingual development and specific language impairment. Applied Psycholinguistics, 31, 227-252. Wiig, E.H., Secord, W.A., & Semel, E. (2006). Clinical evaluation of language fundamentals preschool- second UK edition (CELF-2).